מי המציא את החורף?

בימים כאלו עולה השאלה, מי המציא את החורף? ברוח שטות בשילוב עם מרכס, הגעתי למסקנה המפוקפקת, שהחורף הומצא על ידי הקפיטליסטים. על מנת לטעון טיעון זה אני נשען על רעיונותיו של הכלכלה הקלאסית ומרכס (ומוציא אותם מהקשרם).

תורת הכלכלה הקלאסית גורסת כי הבסיס לשגשוג הכלכלה הוא היצע וביקוש. כך שעל מנת שנוכל לסחור במוצר, אנו חייבים שהוא יחסר למישהו. מרכס הבחין בקפיטל (1867) בין סחורה לחומרי גלם טבעיים. חומרי גלם הופכים לסחורות רק כאשר הם נמכרים. וכמו שציינתי, הם לא ימכרו אם לא יהיה מחסור ממוצרים אלו.
למשל, חום. חום הוא חומר גלם טבעי, שבעבר היה בכל מקום. כידוע אין כזה דבר קור, יש רק העדר חום. הקפיטליסטים ביצעו מניפולציה, שלפיה הם ריכזו את כל החום בחצי כדור הארץ בכל חצי שנה לסירוגין. כך הם המציאו את החורף. ובאופן זה הם סוחרים בחום.
למעשה, אנו צורכים חשמל, מדליקים תנור, קונים בגדים חמים על מנת לקבל משהו שפעם היה בחינם, והיום אנו משועבדים להשיגו.
:)

האם כוחות על טבעיים הם כוחות מלאכותיים?

במחקר אתנו-גרפי מפורסם - צורות בסיסיות של חיים חברתיים, אמיל דורקהיים מנסה להתחקות אחר מקורה של הדת, להבין מהי, ולזהות את האלמנטים המשותפים לכל הדתות. נקודות מוצעו היא שכל הדתות נעות על רצף לינארי, ושקל יותר לחשוף אלמנטים בדתות פשוטות יותר, ומכאן להסיק על דתות מורכבות יותר של חברות בנות ימנו. לכן בחר לחקור דת שלדעתו פחות מפותחת - האובירגינים באוסטרליה.

דוקהיים שולל את הקשר בין דת לאישיות טרנסדנטלית (יש דתות שלא מאמינות באל). אלא דת לדעתו היא חלוקה של העולם לתופעות של קודש וחול. קודש מורכב מאמונות וטקסים. אמונות בהנחה שראשית היה משהו קדוש, אחר כך בנו אמונות סביב הקודש, ולבסוף יצרו טקסים ואמונות המאחדים את המאמינים בקהילה אחת. כל הדתות דומות במהות זו לזו. בכל הדתות, הקבוצה החברתית מבטאת את זהותה בכך שהיא קושרת בינה לבין אובייקט מסוים חיצוני לה, שנחשב קדוש בעיני החברה. הבסיס לאמונה נמצא בחברה, הם מכירים בכוח גדול מסך הפרטים המרכיבים אותה. הכוח הזה לפי דורקהיים הוא החברה. כך שלמעשה דת (האחראית לסמכויות שלטוניות, ולנורמות חברתיות) היא החברה עצמה. באמצעות הסגידה, החברה מעריצה ומקדשת את עצמה, ואת המציאות הקולקטיבית.

מסקנתו של דורקהיים היא ש'כוחות דתיים הם כוחות חברתיים'.