סמסטר א' תשס"ז 11.1.2007
מרצה: ד"ר, עינב מיכל
מגישים: נועה נאור, אורן הראל
ערכנו תצפית פעילה לילד בן 5, וראיון עם אימו. מטרתנו הייתה לתרגם וליישם את הרעיונות הנגזרים מתיאורית ההתקשרות של בולבי, ותיאורית השלבים להתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה.
סיכום עיקרי התצפית והראיון:
רקע משפחתי של יואב (שם בדוי): יואב בן ה-5, אינו מכיר את אביו הביולוגי, ויש לו אח למחצה (אבות שונים) בן 11. את רוב זמנו הפנוי מעביר עם המטפלת, אישה מבוגרת. אימו של יואב היא בת 27, עלתה לארץ לפני כ-7 שנים, עובדת בדירה דיסקרטית 2 משמרות ביום, ומנהלת קשר זוגי עם גבר בן 52. פרט ליואב שנולד בארץ, כל השאר יוצאי ברית המועצות. אי לכך, נראה כי יואב מתמצא היטב בעברית ורוסית, בניגוד לאם, הדוברת רוסית על בוריה, ועברית עילגת.
1. הניסיון למצוא מאפיינים של דפוס התקשרות מסוים אצל הילד דרך שיחה על שגרת חייו, מה הוא אוהב לעשות, איפה הוא אוהב להיות וכו'..
2. הניסיון להראות כי בגיל חמש מבחינה התפתחותית הילד אינו יודע עדיין לבצע אופרציה של חוק שימור החומר, אלא הוא מצוי עדיין בשלב הפרה אופרציונלי (קדם מושגי) ע"פ פיאז'ה.
מהלך התצפית:
את התצפית ערכנו בשלושה מישורים:
1. שיחה עם הילד כאשר האם נוכחת (נספח 1)
2. מחקרי שימור של פיאז'ה (נספח2)
3. שיחה עם הילד כאשר האם הייתה בחדר השני (נספח 1)
בנוסף ערכנו שאלון בנוגע לאופי התנהגות הילד (נספח 3), ושאלון התקשרות של האם (נספח 4).
מתוך הראיון עם האם עולה כי היא לא מאורה מספיק בחיי הילד. היא התקשתה לענות על שאלות הנוגעות לחיי היום יום של הילד כגון- מיהו חברו הטוב. האם מודעת לבעיה זה, וגורסת כי בשל העומס בעבודה, אין היא מסוגלת לדעת את כל הפרטים האלו, בניגוד למטפלת שנמצאת איתו יותר.
על מנת לנתח את ממצאי התצפית, בחרנו בתיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה, ובתיאורית ההתקשרות של בולבי. את ניתוח התצפית נתחיל בעזרת פיאז'ה (אשר דיבר בעיקר על התפתחות האינטליגנציה, החשיבה, והקוגניציה), ונמשיך עם בולבי (המדבר בעיקר על התפתחות והסתגלות חברתית) כאשר בכל תיאוריה ניתן את נקודות החוזק והחולשה שנתגלו במהלך התצפית.
פיאז'ה הניח שקיימים ארבעה שלבים בהתפתחות השכלית. השלב הסנסורי מוטורי (סנסורי = חושי, מוטורי = תנועתי), השלב הפרה אופרציונלי, שלב האופרציות הקונקרטיות, ושלב האופרציות הפורמליות. לפי תפיסתו, השלבים נבדלים הבדל איכותי באינטליגנציה, בחשיבה ובתכני הלמידה, כאשר כל שלב מתבסס על השלב שלפניו, ואף נובע ממנו.
נראה כי יואב נמצא בשלב הפרה אופרציונלי (אופרציה= פעולה שכלית לוגית הגיונית). ברצוננו לציין מושגים המתקשרים לשלב זה, ולראות כיצד הם מתבטאים בתצפית שערכנו.
אגוצנטריות: לפי פיאז'ה, יואב תופס את עצמו כמרכז העולם. הוא מסוגל לראות דברים רק מנקודת מבטו, והוא מתקשה או לא מסוגל כלל להבין את נקודת מבטו של האחר. ככל הנראה, מגבלה זו הובילה למסקנה מוטעית של יואב כאשר שאלנו אותו "אצל מי גוש הפלסטלינה כבד יותר- אצלי או אצלך?" , ויואב בחר לענות בהתמדה כי מה שנמצא אצלו כבד יותר וגדול יותר.
מרכוז: כצפוי, גילינו אצל יואב קושי ביכולת פיצול תשומת ליבו. כאשר הוא עמד מול גירוי מורכב, הוא התייחס רק לאספקט אחד של הגירוי, והתעלם מהשאר. המרכוז אף מקשה על היכולת לשמר, שהיא יכולת המתבטאת בהבנה של מושגים מופשטים ומהויות. זוהי היכולת לתפוס מהות קבועה שאינה משתנה לנוכח שינוי צורה. לפי פיאז'ה זו הסיבה שיואב לא הבין, שלמרות שהגירוי שינה את צורתו, הוא למעשה נשאר אותו הדבר במהותו. פיאז'ה טוען שהבנה בשלה של מושגים אלו אינה מופיעה אלא בתקופת הילדות, עם הכניסה לבית הספר (גילאי 6-7).
בתצפית ביצענו מספר ניסויים המבטאים את היכולת, או יותר נכון את אי היכולת לבצע שימור:
בניסוי שימור הכמות יואב התייחס לגובה המיץ והתעלם מרוחב הכוסות. בניסוי של שימור המספר, יואב התייחס לשטח שקוביות השוקולד יוצרות והתעלם ממספרם, למרות שמנה מספר פעמים את קוביות השוקולד בשתי הצלחות, והגיע למסקנה שיש שמונה קוביות שוקולד בכל צלחת. בניסוי שימור המשקל, הוא התייחס לאורך של הפלסטלינה, ולא למשקלה.
סטאטיות: 'מרכוז בזמן'. יואב אינו מסוגל לקשר קבוצה של תנאים עוקבים לשלמות אחת, כלומר יש התמקדות במצבים עצמם, ולא במעבר ממצב למצב. הסטטיות מאפיינת גם את עולמו הרגשי של יואב- בתצפית הבחנו כי תחושותיו התחלפו במהירות מכעס לחיבה, ומצחוק לבכי.
אי הפיכות: בכל הניסויים שערכנו לרבות ניסוי ההפיכות, נצפה בבירור כי יואב לא מסוגל להפיכות קוגניטיבית. הפיכות קוגניטיבית היא היכולת לבצע במחשבה פעולה הפוכה לפעולה שהתבצעה במציאות, ולהגיע לנקודת המוצא (שהוא תנאי הכרחי להבנת התהליך). בתצפית, הניסוי בחרוזים ביטא את חוסר היכולת של יואב בהפיכות קוגניטיבית.
לסיכום, ניתן לומר כי בהתאם לציפיותינו, חשיבתו של יואב איננה הפיכה אלא סטטית וממורכזת. בנוסף, ניתן לומר כי יואב נשבה בקלות למראיתם של גירויים, מתרשם ממימד בולט של גירוי , ואינו מסוגל לקשר אירועים על פני רצף.
חשוב לציין, כי השלב הפרה אופרציונלי בתיאוריה של פיאז'ה , מתייחסת לאספקטים נוספים אשר לא נראו בתצפית- כגון אנימיזם (הנפשה) וחשיבה טרנס- דוקטיבית.
ניבוי המשך ההתפתחות: השלב הבא שאליו יגיע יואב הוא שלב האופרציות הקונקרטיות. שלב זה מתאפיין בכך שחשיבתו של יואב תתחיל להיות לוגית ומאורגנת, כלומר, ראייתו האגוצנטרית תתמעט, והוא יהיה מסוגל להתמקד במספר מימדים בו זמנית. לפי גישתו של פיאז'ה, כשיואב יעבור לשלב הבא, הוא יוכל לפתור את המשימות שקיבל בנושא השימור בקלות יחסית.
ביקורת: בגישה דטרמיניסטית זו, לא התייחסנו להשפעות הסביבה על התפתחותו של יואב. באופן כללי פיאז'ה לא מתייחס מספיק להשפעות הסביבה על הילד.
לכן, נעזרנו בתאורית ההתקשרות של בולבי, המבוססת על ההנחה כי בנפש הפעוט טבוע הצורך ליצור קשר עם דמות המטפלת בו לצורך הגנה. בהתבססנו על תיאורית ההתקשרות, ניסינו לבדוק אם ניתן למצוא אצל יואב מאפיינים של סגנון התקשרות ספציפי. בנוסף לכך, התעניינו במאפייני התקשרות שניתן למצוא אצל האם, על מנת שנוכל למצוא איזשהו קשר בין מאפייני ההתקשרות של האם והילד.
בולבי וממשיכיו הגדירו שלושה סגנונות התקשרות מרכזיים: הסגנון הבטוח, הסגנון החרד והסגנון הנמנע (ממשיכיו של בולבי הגדירו סגנון רביעי, אך אנחנו התמקדנו בשלושת המרכזיים).
לאור התצפית, ניתן למצוא מאפיינים מאוד בולטים של הסגנון הנמנע אצל יואב ואימו. הסגנון הנמנע מתפתח כאשר הדמות המטפלת היא קרה ומתעלמת, ואינה מספקת הגנה. כתוצאה מכך, הילד מבין כי אין טעם לפנות לדמות זו ברגעים מאיימים, ובהדרגתיות הוא יפסיק להפעיל את מערכת ההתקשרות עמה. בזמן התצפית התקבל הרושם, כי יואב הוא ילד פעלתן, סקרן, מקרין בטחון עצמי ועצמאות, ואימו אף אוששה דברים אלו בטענתה כי ניתן להגדיר את התנהגותו ככזאת ברוב הזמן, ולא רק בזמן התצפית. האם אף הדגישה כי יואב נתפס בעיניה כילד מאוד מפונק ובכיין. הדבר הורגש כאשר שאלנו את הילד כיצד הוא מרגיש (דרך דף ה"פרצופים"- נספח 5). האם התערבה והצביעה על פרצוף "בכיין", ואמרה ליואב- "אתה כזה, נכון?", ואף חזרה על כך מספר פעמים. חשוב לציין, כי יואב הצביע בהתמדה על פרצוף "ליצן". היה נדמה כי האם מעורבת ומתעניינת בתצפית ובאינטראקציה שלנו עם יואב, אך כל זה ממניעים של 'הצלחה בניסוי', והיה לה חשוב שבנה יענה 'נכון' על השאלות (גם לאחר סיום התצפית, בדרכינו החוצה, האם התעניינה מאוד במידת ההצלחה שלה ושל בנה, וכמה הם 'טובים' ו'נורמאלים'). ישנם עדויות לכך שבשנה הראשונה לחיים של יואב, היו מספר ליקויים מבחינת יכולות ההגנה של אימו. הדבר מתבטא בכך שהוא אינו פונה לאימו בשעות מצוקה, ואפילו בזמן התצפית נוכחנו לראות כי גם אם הוא כן מנסה לפנות לאימו, ההתעניינות לא בהכרח נובעת מרצון להגן ולעזור. מובן כי דבר זה הוא בגדר השערה ואין ביכולותינו להוכיח זאת. מה שמחזק את הנטייה לחשוב כי ליואב מאפיינים של סגנון התקשרות נמנע, הוא שכששאלנו אותו אל מי הוא הולך כשעצוב/מעצבן/קשה לו (נספח 1), הוא ציין את שמה של המטפלת. לאחר מכן, הוא גם הזכיר את אימו, אך היה ברור שיש לו העדפה מסוימת למטפלת. כשאימו נשאלה בנוגע לכך, היא ציינה את שמה של המטפלת ואת בן זוגה, ודיברה בצורה פתוחה על כך שהיא איננה נמצאת מספיק בבית, וכי היא איננה זמינה רגשית מספיק עבור הילד. הדבר בא לידי ביטוי גם כאשר שאלנו את האם אם היא ובנה מתחבקים הרבה, והיא ענתה כי הם מתחבקים, אך יואב יוזם את החיבוקים (נספח 4).
ניבוי המשך ההתפתחות: ניתן לומר, כי סביר להניח שיואב יפעל על פי אותו סגנון התקשרות גם בחייו הבוגרים, ובמערכות היחסים שיהיו לו בעתיד. מצד שני, אי אפשר לדעת מכיוון שעל פי בולבי, יש מקום לשינוי (למרות שלא כל כך ברור מהו). חשוב לציין כי אין פה התיימרות לניתוח פסיכולוגי מלא של הילד ואימו, אך כן מצאנו אצלם מאפיינים מאוד בולטים הנוגעים לסגנון הנמנע בתיאורית ההתקשרות, ובשאיפתנו ליישם תיאוריה זאת בעבודה, חשוב לציין מאפיינים אלה תוך כדי הסתייגות במידת מה, כאשר ברור כי מניתוח תצפית של כשעה, קשה לקבוע בוודאות כי לאדם סגנון התקשרות מסוים.
השערה בקשר לסגנון ההתקשרות של האם והשפעות על סגנון ההתקשרות של יואב
על מנת לבחון אילו מאפייני התקשרות ניתן למצוא אצל האם, ביקשנו ממנה למלא שאלון התקשרות (נספח 4), בעזרתו נוכל לעשות השוואה כלשהי בין האם לבן. שאלון זה הוא בגדר הרחבה מאת ממשיכיו של בולבי – ברנן, קלארק ושייבר, והשתמשנו בו רק כדי לקבל רעיון כללי על סגנון ההתקשרות של האם. ניתן לומר כי בהתאם להשערותינו המוקדמות, אפשר למצוא אצל האם אלמנטים מהסגנון הנמנע, אך לא רק. מטרתנו היתה להראות כי קיים קשר כלשהו בין סגנון ההתקשרות של האם לסגנון ההתקשרות של יואב.
ביקורת: אמנם התיאוריה היא אוניברסאלית, ותורמת להבנת ההתפתחות וההסתגלות החברתית, אך מכיוון שהתיאוריה מתמקדת בעיקר בשנה הראשונה לחייו של התינוק, יש קושי בהתבססות כל הניתוח על שנה זאת. בנוסף, ישנו קושי בקביעת מודל התקשרות אחד לגבי יואב, מכיוון שבמהלך התצפית ניתן למצוא מאפיינים השייכים גם לסגנונות אחרים, ודבר זה מעלה סימן שאלה בנוגע לתוקף שיש לסגנון התקשרות יחיד בתיאור מהלך ההתפתחות של יואב.
סיכום ניתוח התצפית והדיון
שאיפתנו העיקרית בעבודה זו, הייתה להראות את השלב ההתפתחותי שבו מצוי יואב, ולנסות ולהדגיש מספר מאפיינים אצל יואב ואימו המעידים על סגנון התקשרות מסוים. באופן כללי ניתן לומר, כי נחלנו הצלחה מבחינת יישום התיאוריות, למרות הקשיים העולים מנקודות הביקורת כלפי כל תיאוריה. גילינו כי התיאוריות משלימות אחת את השנייה בהרבה מובנים, וכי הקישור בניהן מקיף מספר רב של נושאים הקשורים להתפתחותו של יואב.
מבחינת היקף ומיקוד, כל תיאוריה שמה דגש על אספקט אחר, וכך מתקבלת תמונה עשירה יותר של המהלך ההתפתחותי של יואב: תיאורית השלבים של פיאז'ה, נותנת הסבר מפורט ומקיף על התפתחות האינטליגנציה, החשיבה והקוגניציה, וממעיטה בהתייחסות להתפתחות הרגשית והחברתית של יואב. תיאורית ההתקשרות של בולבי, תורמת להבנת ההתפתחות וההסתגלות החברתית והרגשית, ולא מסבירה השלכות קוגניטיביות ופיזיולוגיות. גם תפיסת האדם בכל תיאוריה שונה, כאשר אצל פיאז'ה האדם מונע מתוך עצמו, ואילו אצל בולבי איכות ההתקשרות נקבעת ע"י הסביבה. בנוסף לכך, ניתן לראות כי ישנה בעייתיות מבחינת יכולת ניבוי העתיד בשתי התיאוריות- אצל פיאז'ה מכיוון שתיאור ההתפתחות הקוגניטיבית מסתיימת בסביבות גיל 15, ואצל בולבי קיימת אמנם השפעה של העבר על העתיד, אך אין פירוט לגבי אפשרויות שינוי בעתיד.
חשוב לציין, כי למרות שאת רוב המושגים הבולטים בכל תיאוריה הצלחנו ליישם, ישנם מספר מושגים שלא הצלחנו להתייחס אליהם במהלך התצפית. בתיאוריה של בולבי, היה קושי ביישום מושגים כגון "בסיס בטוח" (וניסוי "מצב הזר" של אינסוורת'), ו"היסטוריית התקשרות". זאת מכיוון שאלה מדברים בעיקר על השנה הראשונה לחייו של התינוק, ומן הסתם היה קשה ליישם אותם אצל יואב בן החמש. מה גם שהיה קשה להוכיח כי דבר מן הדברים שעלו בתצפית מקורו מ"היסטורית התקשרות" מסוימת. בתיאוריה של פיאז'ה מושגים כמו "הטמעה", "התאמה" ו"הסתגלות" לא היו כל כך ברורים, ובמהלך התצפית קשה היה ליישם אותן מכיוון שהן לא נוגעות לשלב ספציפי כלשהו, אלא מתארות את התהליכים בעזרתן נבנות הסכמות והאופרציות.
לטענתנו, התיאוריה שמתיישבת טוב יותר עם התצפית היא התיאוריה של פיאז'ה. בניתוח שנערך ע"פ פיאז'ה מצאנו התאמה כמעט מושלמת בין ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד, לבין התיאור של השלב בו הילד נמצא ( השלב הפרה אופרציונלי). הצלחנו די בקלות למצוא אצל יואב ביטויים למושגים כמו "מרכוז", "סטאטיות", "אגוצנטריות" ו"אי הפיכות" במהלך התצפית. הגישה הקלינית של פיאז'ה המבוססת על תצפית משתתפת, שימש ככלי נהדר עבורנו להבנת השלב ההתפתחותי בו מצוי יואב.
לסיום, ברצוננו לציין את העדפותינו האישיים בנוגע לתיאוריות ויישומן במהלך העבודה. נועה מציינת כי בתחילה היא העדיפה את התיאוריה של בולבי, אך במהלך העבודה היא נוכחה לגלות, כי לתיאוריה זו חסרונות רבים המונעים מהבנת התפתחות הילד. לעומת זאת בניסויים של פיאז'ה, היה קל לראות באיזה שלב הילד נמצא מבחינת ההתפתחות הקוגניטיבית שלו, ולכן גילתה לבסוף יותר עניין בתיאוריה זו. אורן מציין כי אם מתעלמים מהפרטים הלא רלוונטיים בכל גישה, הגישות משלימות אחת את השנייה, כך שלדעתו שילוב הגישות מנתחות באופן הרצוי את התצפית שערכנו.
בביליוגרפיה
• פיאז'ה, זאן,. (1969), שש מסות על ההתפתחות, ספרית פועלים. 26-105.
• www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/limudim/ani1/fil.htm (הפרצופים- נספח 6)
• www.psychologia.co.il/attach1.htm (שאלון התקשרות)
מרצה: ד"ר, עינב מיכל
מגישים: נועה נאור, אורן הראל
ערכנו תצפית פעילה לילד בן 5, וראיון עם אימו. מטרתנו הייתה לתרגם וליישם את הרעיונות הנגזרים מתיאורית ההתקשרות של בולבי, ותיאורית השלבים להתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה.
סיכום עיקרי התצפית והראיון:
רקע משפחתי של יואב (שם בדוי): יואב בן ה-5, אינו מכיר את אביו הביולוגי, ויש לו אח למחצה (אבות שונים) בן 11. את רוב זמנו הפנוי מעביר עם המטפלת, אישה מבוגרת. אימו של יואב היא בת 27, עלתה לארץ לפני כ-7 שנים, עובדת בדירה דיסקרטית 2 משמרות ביום, ומנהלת קשר זוגי עם גבר בן 52. פרט ליואב שנולד בארץ, כל השאר יוצאי ברית המועצות. אי לכך, נראה כי יואב מתמצא היטב בעברית ורוסית, בניגוד לאם, הדוברת רוסית על בוריה, ועברית עילגת.
מטרות התצפית: 1. הניסיון למצוא מאפיינים של דפוס התקשרות מסוים אצל הילד דרך שיחה על שגרת חייו, מה הוא אוהב לעשות, איפה הוא אוהב להיות וכו'..
2. הניסיון להראות כי בגיל חמש מבחינה התפתחותית הילד אינו יודע עדיין לבצע אופרציה של חוק שימור החומר, אלא הוא מצוי עדיין בשלב הפרה אופרציונלי (קדם מושגי) ע"פ פיאז'ה.
מהלך התצפית:
את התצפית ערכנו בשלושה מישורים:
1. שיחה עם הילד כאשר האם נוכחת (נספח 1)
2. מחקרי שימור של פיאז'ה (נספח2)
3. שיחה עם הילד כאשר האם הייתה בחדר השני (נספח 1)
בנוסף ערכנו שאלון בנוגע לאופי התנהגות הילד (נספח 3), ושאלון התקשרות של האם (נספח 4).
- שיחה עם הילד (בנוכחות האם)
נראה כי יואב הוא ילד עצמאי מאוד, ולא מהסס לתקשר עמנו. לאחר שהצגנו את עצמנו, הנחנו על השולחן שני גושי פלסטלינה, יואב התלהב מאוד כשראה את הפלסטלינה, והתחיל לשחק בה בצורה חופשית. לא ניתן להגיד שיואב היה רגוע בזמן הניסוי, והיה נדמה כי נוכחות האם בחדר בלבלה אותו, והוא לא הצליח להבין אם הוא אמור להיעזר בה או לא. היה נדמה כי בהתחלה הוא ניסה להיעזר באם אפילו בשאלה הכי פשוטה ששאלנו אותו- "בן כמה אתה", אך כשנוכח כי האם אינה עוזרת לו ומעודדת אותו לענות לנו לבד, הוא התיישב לידינו והתחיל לענות. בשלב זה האם דווקא החליטה כן להצטרף, ובאופן עצמאי התערבה בשאלותינו, וכן ניסתה לעזור לו. כך נוצרה תחושת בלבול, כאשר היה ברור שמאוד חשוב לאמא כי בנה 'יצליח במשימה' ו'יענה נכון', אך בכל פעם שהוא פנה אליה, היא לא נענתה לבקשתו.
- מחקרי שימור של פיאז'ה
כשבדקנו את יכולת השימור של יואב ע"י ניסויים של פיאז'ה, נוכחנו לגלות שהוא אינו מסוגל לשימור כמותי - היכולת לתפוס כמויות כשוות למרות ההבדל בצורת הכוסות. אינו מסוגל לשימור מספרי - היכולת לתפוס ששתי קבוצות חפצים בפיזור שונה בעלי מספר פריטים זהה. אינו מסוגל לשימור משקל - היכולת לתפוש ששני חפצים בעלי צורה שונה הם בעלי משקל זהה. והתקשה לדמיין את סדר החרוזים במחקר ההפיכות. בנוסף נראה כי ליואב יש תפישה אגוצנטרית - החפץ שהיה אצלו תמיד היה כבד יותר (כשלחפצים הייתה צורה זהה), למרות שהחפצים היו בעלי משקל זהה.
- שיחה עם הילד כאשר האם נמצאת בחדר השני
עקב התערבותה הפעילה של האם בניסוי, החלטנו שעדיף שהאם ואורן יעזבו את החדר. לאחר כמספר דקות, היה ניתן להבחין בוודאות שיואב חש בנוח יותר. הורגש שיפור משמעותי מבחינת היכולת לדבר ולשחק עם הילד, והוא אף סיפר על תחביביו, על חברתו הטובה, ופרטים נוספים שקשה היה להוציא מפיו לפני כן. המעניין הוא, שכאשר השאלות התחילו להיות יותר רגישות, כמו למשל כששאלנו אותו על חברים בגן, התנהגותו של יואב השתנתה, והוא ניסה לקבל תשומת לב מאימו שנמצאה בחדר השני. לאחר מספר פעמים שחזרו על עצמם, משלא נענה, הוא החליט לצאת מהדירה וכך לתפוס את תשומת הלב של אימו. היה נדמה כי יואב באיזשהו מקום רגיל לחוסר היחס, ומודע לכך שעליו לעשות מעשה דרמטי כדי לקבל את אותו היחס. למראית עין נראה כי יואב מנסה להפגין בטחון עצמי רב- כשנועה שאלה אותו אם הוא מפחד ממנה, הוא ענה: "אני לא מפחד מאף אחד, אני יכול להרביץ גם לך", אך ללא נוכחות האם, רגשותיו השתנו ללא הרף בין בכי היסטרי, לצחוק מתגלגל, ואף כשהיא חזרה, יואב לא נכפף למרותה והמשיך להשתולל בסלון.
מתוך הראיון עם האם עולה כי היא לא מאורה מספיק בחיי הילד. היא התקשתה לענות על שאלות הנוגעות לחיי היום יום של הילד כגון- מיהו חברו הטוב. האם מודעת לבעיה זה, וגורסת כי בשל העומס בעבודה, אין היא מסוגלת לדעת את כל הפרטים האלו, בניגוד למטפלת שנמצאת איתו יותר.
על מנת לנתח את ממצאי התצפית, בחרנו בתיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה, ובתיאורית ההתקשרות של בולבי. את ניתוח התצפית נתחיל בעזרת פיאז'ה (אשר דיבר בעיקר על התפתחות האינטליגנציה, החשיבה, והקוגניציה), ונמשיך עם בולבי (המדבר בעיקר על התפתחות והסתגלות חברתית) כאשר בכל תיאוריה ניתן את נקודות החוזק והחולשה שנתגלו במהלך התצפית.
פיאז'ה הניח שקיימים ארבעה שלבים בהתפתחות השכלית. השלב הסנסורי מוטורי (סנסורי = חושי, מוטורי = תנועתי), השלב הפרה אופרציונלי, שלב האופרציות הקונקרטיות, ושלב האופרציות הפורמליות. לפי תפיסתו, השלבים נבדלים הבדל איכותי באינטליגנציה, בחשיבה ובתכני הלמידה, כאשר כל שלב מתבסס על השלב שלפניו, ואף נובע ממנו.
נראה כי יואב נמצא בשלב הפרה אופרציונלי (אופרציה= פעולה שכלית לוגית הגיונית). ברצוננו לציין מושגים המתקשרים לשלב זה, ולראות כיצד הם מתבטאים בתצפית שערכנו.
אגוצנטריות: לפי פיאז'ה, יואב תופס את עצמו כמרכז העולם. הוא מסוגל לראות דברים רק מנקודת מבטו, והוא מתקשה או לא מסוגל כלל להבין את נקודת מבטו של האחר. ככל הנראה, מגבלה זו הובילה למסקנה מוטעית של יואב כאשר שאלנו אותו "אצל מי גוש הפלסטלינה כבד יותר- אצלי או אצלך?" , ויואב בחר לענות בהתמדה כי מה שנמצא אצלו כבד יותר וגדול יותר.
מרכוז: כצפוי, גילינו אצל יואב קושי ביכולת פיצול תשומת ליבו. כאשר הוא עמד מול גירוי מורכב, הוא התייחס רק לאספקט אחד של הגירוי, והתעלם מהשאר. המרכוז אף מקשה על היכולת לשמר, שהיא יכולת המתבטאת בהבנה של מושגים מופשטים ומהויות. זוהי היכולת לתפוס מהות קבועה שאינה משתנה לנוכח שינוי צורה. לפי פיאז'ה זו הסיבה שיואב לא הבין, שלמרות שהגירוי שינה את צורתו, הוא למעשה נשאר אותו הדבר במהותו. פיאז'ה טוען שהבנה בשלה של מושגים אלו אינה מופיעה אלא בתקופת הילדות, עם הכניסה לבית הספר (גילאי 6-7).
בתצפית ביצענו מספר ניסויים המבטאים את היכולת, או יותר נכון את אי היכולת לבצע שימור:
בניסוי שימור הכמות יואב התייחס לגובה המיץ והתעלם מרוחב הכוסות. בניסוי של שימור המספר, יואב התייחס לשטח שקוביות השוקולד יוצרות והתעלם ממספרם, למרות שמנה מספר פעמים את קוביות השוקולד בשתי הצלחות, והגיע למסקנה שיש שמונה קוביות שוקולד בכל צלחת. בניסוי שימור המשקל, הוא התייחס לאורך של הפלסטלינה, ולא למשקלה.
סטאטיות: 'מרכוז בזמן'. יואב אינו מסוגל לקשר קבוצה של תנאים עוקבים לשלמות אחת, כלומר יש התמקדות במצבים עצמם, ולא במעבר ממצב למצב. הסטטיות מאפיינת גם את עולמו הרגשי של יואב- בתצפית הבחנו כי תחושותיו התחלפו במהירות מכעס לחיבה, ומצחוק לבכי.
אי הפיכות: בכל הניסויים שערכנו לרבות ניסוי ההפיכות, נצפה בבירור כי יואב לא מסוגל להפיכות קוגניטיבית. הפיכות קוגניטיבית היא היכולת לבצע במחשבה פעולה הפוכה לפעולה שהתבצעה במציאות, ולהגיע לנקודת המוצא (שהוא תנאי הכרחי להבנת התהליך). בתצפית, הניסוי בחרוזים ביטא את חוסר היכולת של יואב בהפיכות קוגניטיבית.
לסיכום, ניתן לומר כי בהתאם לציפיותינו, חשיבתו של יואב איננה הפיכה אלא סטטית וממורכזת. בנוסף, ניתן לומר כי יואב נשבה בקלות למראיתם של גירויים, מתרשם ממימד בולט של גירוי , ואינו מסוגל לקשר אירועים על פני רצף.
חשוב לציין, כי השלב הפרה אופרציונלי בתיאוריה של פיאז'ה , מתייחסת לאספקטים נוספים אשר לא נראו בתצפית- כגון אנימיזם (הנפשה) וחשיבה טרנס- דוקטיבית.
ניבוי המשך ההתפתחות: השלב הבא שאליו יגיע יואב הוא שלב האופרציות הקונקרטיות. שלב זה מתאפיין בכך שחשיבתו של יואב תתחיל להיות לוגית ומאורגנת, כלומר, ראייתו האגוצנטרית תתמעט, והוא יהיה מסוגל להתמקד במספר מימדים בו זמנית. לפי גישתו של פיאז'ה, כשיואב יעבור לשלב הבא, הוא יוכל לפתור את המשימות שקיבל בנושא השימור בקלות יחסית.
ביקורת: בגישה דטרמיניסטית זו, לא התייחסנו להשפעות הסביבה על התפתחותו של יואב. באופן כללי פיאז'ה לא מתייחס מספיק להשפעות הסביבה על הילד.
לכן, נעזרנו בתאורית ההתקשרות של בולבי, המבוססת על ההנחה כי בנפש הפעוט טבוע הצורך ליצור קשר עם דמות המטפלת בו לצורך הגנה. בהתבססנו על תיאורית ההתקשרות, ניסינו לבדוק אם ניתן למצוא אצל יואב מאפיינים של סגנון התקשרות ספציפי. בנוסף לכך, התעניינו במאפייני התקשרות שניתן למצוא אצל האם, על מנת שנוכל למצוא איזשהו קשר בין מאפייני ההתקשרות של האם והילד.
בולבי וממשיכיו הגדירו שלושה סגנונות התקשרות מרכזיים: הסגנון הבטוח, הסגנון החרד והסגנון הנמנע (ממשיכיו של בולבי הגדירו סגנון רביעי, אך אנחנו התמקדנו בשלושת המרכזיים).
לאור התצפית, ניתן למצוא מאפיינים מאוד בולטים של הסגנון הנמנע אצל יואב ואימו. הסגנון הנמנע מתפתח כאשר הדמות המטפלת היא קרה ומתעלמת, ואינה מספקת הגנה. כתוצאה מכך, הילד מבין כי אין טעם לפנות לדמות זו ברגעים מאיימים, ובהדרגתיות הוא יפסיק להפעיל את מערכת ההתקשרות עמה. בזמן התצפית התקבל הרושם, כי יואב הוא ילד פעלתן, סקרן, מקרין בטחון עצמי ועצמאות, ואימו אף אוששה דברים אלו בטענתה כי ניתן להגדיר את התנהגותו ככזאת ברוב הזמן, ולא רק בזמן התצפית. האם אף הדגישה כי יואב נתפס בעיניה כילד מאוד מפונק ובכיין. הדבר הורגש כאשר שאלנו את הילד כיצד הוא מרגיש (דרך דף ה"פרצופים"- נספח 5). האם התערבה והצביעה על פרצוף "בכיין", ואמרה ליואב- "אתה כזה, נכון?", ואף חזרה על כך מספר פעמים. חשוב לציין, כי יואב הצביע בהתמדה על פרצוף "ליצן". היה נדמה כי האם מעורבת ומתעניינת בתצפית ובאינטראקציה שלנו עם יואב, אך כל זה ממניעים של 'הצלחה בניסוי', והיה לה חשוב שבנה יענה 'נכון' על השאלות (גם לאחר סיום התצפית, בדרכינו החוצה, האם התעניינה מאוד במידת ההצלחה שלה ושל בנה, וכמה הם 'טובים' ו'נורמאלים'). ישנם עדויות לכך שבשנה הראשונה לחיים של יואב, היו מספר ליקויים מבחינת יכולות ההגנה של אימו. הדבר מתבטא בכך שהוא אינו פונה לאימו בשעות מצוקה, ואפילו בזמן התצפית נוכחנו לראות כי גם אם הוא כן מנסה לפנות לאימו, ההתעניינות לא בהכרח נובעת מרצון להגן ולעזור. מובן כי דבר זה הוא בגדר השערה ואין ביכולותינו להוכיח זאת. מה שמחזק את הנטייה לחשוב כי ליואב מאפיינים של סגנון התקשרות נמנע, הוא שכששאלנו אותו אל מי הוא הולך כשעצוב/מעצבן/קשה לו (נספח 1), הוא ציין את שמה של המטפלת. לאחר מכן, הוא גם הזכיר את אימו, אך היה ברור שיש לו העדפה מסוימת למטפלת. כשאימו נשאלה בנוגע לכך, היא ציינה את שמה של המטפלת ואת בן זוגה, ודיברה בצורה פתוחה על כך שהיא איננה נמצאת מספיק בבית, וכי היא איננה זמינה רגשית מספיק עבור הילד. הדבר בא לידי ביטוי גם כאשר שאלנו את האם אם היא ובנה מתחבקים הרבה, והיא ענתה כי הם מתחבקים, אך יואב יוזם את החיבוקים (נספח 4).
ניבוי המשך ההתפתחות: ניתן לומר, כי סביר להניח שיואב יפעל על פי אותו סגנון התקשרות גם בחייו הבוגרים, ובמערכות היחסים שיהיו לו בעתיד. מצד שני, אי אפשר לדעת מכיוון שעל פי בולבי, יש מקום לשינוי (למרות שלא כל כך ברור מהו). חשוב לציין כי אין פה התיימרות לניתוח פסיכולוגי מלא של הילד ואימו, אך כן מצאנו אצלם מאפיינים מאוד בולטים הנוגעים לסגנון הנמנע בתיאורית ההתקשרות, ובשאיפתנו ליישם תיאוריה זאת בעבודה, חשוב לציין מאפיינים אלה תוך כדי הסתייגות במידת מה, כאשר ברור כי מניתוח תצפית של כשעה, קשה לקבוע בוודאות כי לאדם סגנון התקשרות מסוים.
השערה בקשר לסגנון ההתקשרות של האם והשפעות על סגנון ההתקשרות של יואב
על מנת לבחון אילו מאפייני התקשרות ניתן למצוא אצל האם, ביקשנו ממנה למלא שאלון התקשרות (נספח 4), בעזרתו נוכל לעשות השוואה כלשהי בין האם לבן. שאלון זה הוא בגדר הרחבה מאת ממשיכיו של בולבי – ברנן, קלארק ושייבר, והשתמשנו בו רק כדי לקבל רעיון כללי על סגנון ההתקשרות של האם. ניתן לומר כי בהתאם להשערותינו המוקדמות, אפשר למצוא אצל האם אלמנטים מהסגנון הנמנע, אך לא רק. מטרתנו היתה להראות כי קיים קשר כלשהו בין סגנון ההתקשרות של האם לסגנון ההתקשרות של יואב.
ביקורת: אמנם התיאוריה היא אוניברסאלית, ותורמת להבנת ההתפתחות וההסתגלות החברתית, אך מכיוון שהתיאוריה מתמקדת בעיקר בשנה הראשונה לחייו של התינוק, יש קושי בהתבססות כל הניתוח על שנה זאת. בנוסף, ישנו קושי בקביעת מודל התקשרות אחד לגבי יואב, מכיוון שבמהלך התצפית ניתן למצוא מאפיינים השייכים גם לסגנונות אחרים, ודבר זה מעלה סימן שאלה בנוגע לתוקף שיש לסגנון התקשרות יחיד בתיאור מהלך ההתפתחות של יואב.
סיכום ניתוח התצפית והדיון
שאיפתנו העיקרית בעבודה זו, הייתה להראות את השלב ההתפתחותי שבו מצוי יואב, ולנסות ולהדגיש מספר מאפיינים אצל יואב ואימו המעידים על סגנון התקשרות מסוים. באופן כללי ניתן לומר, כי נחלנו הצלחה מבחינת יישום התיאוריות, למרות הקשיים העולים מנקודות הביקורת כלפי כל תיאוריה. גילינו כי התיאוריות משלימות אחת את השנייה בהרבה מובנים, וכי הקישור בניהן מקיף מספר רב של נושאים הקשורים להתפתחותו של יואב.
מבחינת היקף ומיקוד, כל תיאוריה שמה דגש על אספקט אחר, וכך מתקבלת תמונה עשירה יותר של המהלך ההתפתחותי של יואב: תיאורית השלבים של פיאז'ה, נותנת הסבר מפורט ומקיף על התפתחות האינטליגנציה, החשיבה והקוגניציה, וממעיטה בהתייחסות להתפתחות הרגשית והחברתית של יואב. תיאורית ההתקשרות של בולבי, תורמת להבנת ההתפתחות וההסתגלות החברתית והרגשית, ולא מסבירה השלכות קוגניטיביות ופיזיולוגיות. גם תפיסת האדם בכל תיאוריה שונה, כאשר אצל פיאז'ה האדם מונע מתוך עצמו, ואילו אצל בולבי איכות ההתקשרות נקבעת ע"י הסביבה. בנוסף לכך, ניתן לראות כי ישנה בעייתיות מבחינת יכולת ניבוי העתיד בשתי התיאוריות- אצל פיאז'ה מכיוון שתיאור ההתפתחות הקוגניטיבית מסתיימת בסביבות גיל 15, ואצל בולבי קיימת אמנם השפעה של העבר על העתיד, אך אין פירוט לגבי אפשרויות שינוי בעתיד.
חשוב לציין, כי למרות שאת רוב המושגים הבולטים בכל תיאוריה הצלחנו ליישם, ישנם מספר מושגים שלא הצלחנו להתייחס אליהם במהלך התצפית. בתיאוריה של בולבי, היה קושי ביישום מושגים כגון "בסיס בטוח" (וניסוי "מצב הזר" של אינסוורת'), ו"היסטוריית התקשרות". זאת מכיוון שאלה מדברים בעיקר על השנה הראשונה לחייו של התינוק, ומן הסתם היה קשה ליישם אותם אצל יואב בן החמש. מה גם שהיה קשה להוכיח כי דבר מן הדברים שעלו בתצפית מקורו מ"היסטורית התקשרות" מסוימת. בתיאוריה של פיאז'ה מושגים כמו "הטמעה", "התאמה" ו"הסתגלות" לא היו כל כך ברורים, ובמהלך התצפית קשה היה ליישם אותן מכיוון שהן לא נוגעות לשלב ספציפי כלשהו, אלא מתארות את התהליכים בעזרתן נבנות הסכמות והאופרציות.
לטענתנו, התיאוריה שמתיישבת טוב יותר עם התצפית היא התיאוריה של פיאז'ה. בניתוח שנערך ע"פ פיאז'ה מצאנו התאמה כמעט מושלמת בין ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד, לבין התיאור של השלב בו הילד נמצא ( השלב הפרה אופרציונלי). הצלחנו די בקלות למצוא אצל יואב ביטויים למושגים כמו "מרכוז", "סטאטיות", "אגוצנטריות" ו"אי הפיכות" במהלך התצפית. הגישה הקלינית של פיאז'ה המבוססת על תצפית משתתפת, שימש ככלי נהדר עבורנו להבנת השלב ההתפתחותי בו מצוי יואב.
לסיום, ברצוננו לציין את העדפותינו האישיים בנוגע לתיאוריות ויישומן במהלך העבודה. נועה מציינת כי בתחילה היא העדיפה את התיאוריה של בולבי, אך במהלך העבודה היא נוכחה לגלות, כי לתיאוריה זו חסרונות רבים המונעים מהבנת התפתחות הילד. לעומת זאת בניסויים של פיאז'ה, היה קל לראות באיזה שלב הילד נמצא מבחינת ההתפתחות הקוגניטיבית שלו, ולכן גילתה לבסוף יותר עניין בתיאוריה זו. אורן מציין כי אם מתעלמים מהפרטים הלא רלוונטיים בכל גישה, הגישות משלימות אחת את השנייה, כך שלדעתו שילוב הגישות מנתחות באופן הרצוי את התצפית שערכנו.
בביליוגרפיה
• פיאז'ה, זאן,. (1969), שש מסות על ההתפתחות, ספרית פועלים. 26-105.
• www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/limudim/ani1/fil.htm (הפרצופים- נספח 6)
• www.psychologia.co.il/attach1.htm (שאלון התקשרות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה