מתוך השיח הפורה על שימוש בריטלין כפתרון קונבנציונלי לבעיית קשב וריכוז, וטענה אלטרנטיבית הגורסת שניתן לפתור בעיות אלו על ידי חוגי העשרה, עולה רשומה זו.
..
מה עושה ריטלין?
ריטלין הוא אגוניסט של דופמין. כלומר, לקיחה של ריטלין מגבירה את פעילות הדופמין במוח. מחקרים מוצאים שיש קשר מתאמי ישיר בין דופמין וריכוז כלומר, ככל שרמות הדופמין גבוהות יותר, כך האדם מרוכז יותר.
מכאן שההיסק האינטואיטיבי הוא: הגברת הדופמין במוח על ידי זרז כגון ריטלין יעלה את רמת הקשב והריכוז.
ישנם מספר חסרונות בלקיחת ריטלין. החיסרון הראשון הוא שריטלין (בדומה לכל סם) משפיע על אזורי מוח רבים בו זמנית. מאחר ולקיחתו היא בעזרת גורם מתווך - מערכת הדם, הוא משפיע על כל אזורי המוח שאליהם הוא יכול לחדור ולהשפיע עליהם. באופן זה ריטלין מפעיל גם אזורים שאנו לא מעוניינים להפעיל.
שנית, הגוף מתרגל לריטלין, כך שבהדרגה יש צורך בהגברת המינון.
למרות האופנה המשתוללת, המקווה לפתרון בעיות על ידי כדורים (למשל, מטריקס: כדור אדום, כדור כחול), נראה שאנו רחוקים מלהסתמך על אופציה זו ללא בחינת אופציות אחרות.
אנסה לנתח את הבעיה ולהציע פתרון במספר רמות שונות:..
פיזיולוגית: חוסר בדופמין.
כאשר אנו מתרכזים בדבר מסוים, מופרש באופן טבעי במוחנו דופמין. ככל שנתרכז יותר, ונשמור על הקשב לאורך זמן, נגביר את ההפרשה הטבעית של הדופמין במוח, ונגביר את היכולת להפרשתה בפעמים הבאות שבהם נתרכז. לשון אחר, האימון בקשב וריכוז מגביר את הפרשת הדופמין.
..
למידה: הילד לא למד לשבת קשוב ומרוכז.
הדגש כאן הוא על התניות חיזוקים וחיקוי. לא אכנס כאן לעומק המשמעות של התניה קלאסית, התניה אינסטרומנטאלית, חיזוק וחיקוי, אך ניתן להעמיק את הידע בקישורים הנ"ל.
..
למידה: הילד לא למד לשבת קשוב ומרוכז.
הדגש כאן הוא על התניות חיזוקים וחיקוי. לא אכנס כאן לעומק המשמעות של התניה קלאסית, התניה אינסטרומנטאלית, חיזוק וחיקוי, אך ניתן להעמיק את הידע בקישורים הנ"ל.
נמצא מחקרית, שערכים אלו משפיעים הן על ההתנהגות והן על כמות הדופמין המופרשת במוח. מחקרים רבים נעשו בנושא, ותומכים ביכולת ההתניות גם בנושא קשב וריכוז, וגם במגוון רחב של נושאים אחרים.
מאמן מוכשר ויצירתי, משתמש באמצעים אלו בשילוב משחקים ופעילויות מהנות, וכך בונה יכולות כמו קשב וריכוז בהדרגה.
מאמן מוכשר ויצירתי, משתמש באמצעים אלו בשילוב משחקים ופעילויות מהנות, וכך בונה יכולות כמו קשב וריכוז בהדרגה.
..
ברמה הסוציולוגית: הילד לא מרוכז בלימודים.
יכול להיות שכאן הבעיה עולה ודורשת התייחסות בפעם הראשונה. מחוץ ממסגרת הלימודים, חוסר הקשב והריכוז לא מהווים בעיה של ממש בחיי היום יום של הילד.
ברמה הסוציולוגית: הילד לא מרוכז בלימודים.
יכול להיות שכאן הבעיה עולה ודורשת התייחסות בפעם הראשונה. מחוץ ממסגרת הלימודים, חוסר הקשב והריכוז לא מהווים בעיה של ממש בחיי היום יום של הילד.
נתון מדעי חשוב: האישיות לכידה. כלומר, התנהגות הילד במקום אחד קשורה להתנהגות הילד במקומות אחרים. מכאן משתמע, שאם הילד לומד להישאר מרוכז במקום אחד, הוא יוכל להשליך זאת למקום אחר. ברור שהכללה היא לא אוטומטית, אך על ידי הדרכה נאותה, אפשר להגיע לתוצאות טובות.
..
אז מה יש בחוג?
חוג למעשה, נותן לילד הזדמנות להתנסות בבעיות בזירת משחק. כאשר, בזירת המשחק נוכח איש חינוך, מנתב את הילד, ועוזר לו להצליח בזירה זו ולרכוש חויות חיוביות. לאחר מכן, כאשר ייחשף הילד לבעיות בחייו, יהיו לו כלים לפתרון. את הכלים האלו הילד רכש במהלך המשחק מבעוד מועד.
..
אז מה יש בחוג?
חוג למעשה, נותן לילד הזדמנות להתנסות בבעיות בזירת משחק. כאשר, בזירת המשחק נוכח איש חינוך, מנתב את הילד, ועוזר לו להצליח בזירה זו ולרכוש חויות חיוביות. לאחר מכן, כאשר ייחשף הילד לבעיות בחייו, יהיו לו כלים לפתרון. את הכלים האלו הילד רכש במהלך המשחק מבעוד מועד.
למידה בעזרת משחק אינה ייחודית לבני האדם, היא נמצאה במגוון רחב של אורגניזמים. לדוגמה: יונקים שונים משחקים משחקי קרב בצעירותם עם בני מינם. נמצא, שקיים קשר ישיר בין העליונות במשחקים אלו בגיל הצעיר, ולאיכויות גבוהות יותר בגיל הבגרות. נמצא גם שבעלי חיים שלא שיחקו במשחקים אלו, הראו פיגור ברמה איכותית מפריטים נורמאלים גם ברמה החברתית וגם ברמה התפקודית(למשל, הארי הארלו במחקרו על קופי רזוס).
..
בעיית הקשב וריכוז שלי..
גם אני, כמו חלק גדול באוכלוסיה, מאובחן כבעל בעיות קשב וריכוז. אני יכול לסכם את הבעיה בכך שקשה לי לעשות פעילויות מונוטוניות ללא הסחי מחשבה. במילים אחרות, כאשר משעמם לי, בא לי לעשות משהו או לחשוב על משהו. ניסוח הבעיה באופן זה, מגמד מאוד את הבעיה (אני לא מבין למה בכלל המצב מוגדר כבעיה). הרי כאשר הגירוי מעניין מספיק, לא בא לי לעשות דברים אחרים, או לחשוב על דברים אחרים. ברור שלא כל המטלות שאני מבצע במשך היום מעניינות מאוד, למרות זאת אני שומר על קשב כשצריך.
בעיית הקשב וריכוז שלי..
גם אני, כמו חלק גדול באוכלוסיה, מאובחן כבעל בעיות קשב וריכוז. אני יכול לסכם את הבעיה בכך שקשה לי לעשות פעילויות מונוטוניות ללא הסחי מחשבה. במילים אחרות, כאשר משעמם לי, בא לי לעשות משהו או לחשוב על משהו. ניסוח הבעיה באופן זה, מגמד מאוד את הבעיה (אני לא מבין למה בכלל המצב מוגדר כבעיה). הרי כאשר הגירוי מעניין מספיק, לא בא לי לעשות דברים אחרים, או לחשוב על דברים אחרים. ברור שלא כל המטלות שאני מבצע במשך היום מעניינות מאוד, למרות זאת אני שומר על קשב כשצריך.
כספורטאי בעבר בענף הג'ודו, למדתי לשמור על קשב וריכוז. הענף דורש ריכוז מקסמאלי, מפני שחוסר ריכוז לחלקיק שניה, עלול להסתיים בהפסד.
כיום, לאחר שנים של אימונים, אני לא מרגיש שהסחי דעת (למשל, רעש במהלך מבחן) פוגעים בתפקודי האופטימאלי. באופן כללי, אני מרגיש שיכולותי להתרכז במצבי לחץ, גבוהות יותר משל מרבית הסובבים אותי.
בתקופה שבה אימנתי ג'ודו, חניכי בכל הגילאים היו קשובים ומרוכזים כל השיעור. ברור שאין זו התוצאה מהאימון הראשון, אך בהדרגה, ובשיטתיות ערכים אלו מושגים.
בתקופה שבה אימנתי ג'ודו, חניכי בכל הגילאים היו קשובים ומרוכזים כל השיעור. ברור שאין זו התוצאה מהאימון הראשון, אך בהדרגה, ובשיטתיות ערכים אלו מושגים.
..
כפי שטענתי בתחילת הרשומה, אני מציע, שלפני שמסממים את הילד, לנסות לפתור את הבעיה במשחק.
יופי של רשומה. מזכיר לי סיפור על כיתה שכל תלמידיה נטלו רטלין. הורי התלמידים שסבלו מחסרון כיס החליטו להפסיק לתת לילדיהם רטלין ובמקום זה מימנו למורה כדורי אקסטזי.
השבמחקלא ציפתי לתגובה כזו ממך.
השבמחקלמרות זאת, בכל בדיחה יש מעט מציאות...
באופן ככלי, אני תומך בגישה הכללית: אם המורים היו מעט יותר אטרקטיביים, היו פחות בעיות הקשורות בקשב וריכוז. טיעוני נתמך בגישה הפדגוגית החדשה בארצות-הברית. שם משנים את המטודה הדידקטית לאיטראקטיבית. כלומר לימוד קבוצתי בעזרת מערכת מולטי מדיה ממחשבת. הגישה נובעת מההכרה שעולם הילדים הופך למגוון ואטרקטיבי יותר מבית הספר.
ברור שברמה המערכתית היה עדיף שמשרד החינוך יתקדם לקראת המאה ה-20 (מאחר ואנו כבר במאה ה-21), ויהפוך את בית הספר לאטרקטיבי יותר.
אני מזדהה עם המאמר והוא חשוב
השבמחקכדורים הינם הבסיס הטיפולי ברפואה המערבית, הרעיון מבוסס על התפיסה האומרת " קנה בזול ומכור ביוקר"
כלומר: עדיף לקחת כדור הרזיה מאשר לעשות דיאטה, עדיף לאכול אוכל זול ולקחת ויטמינים, עדיף ללמוד לעבור את המבחן מאשר ללמוד את החומר, ואפילו פסיכיאטרים מעדיפים לתת לחולה פרוזאק, כך הם יכולים לקבל 4 מטופלים בשעה, מאשר לשוחח עם אחד במשך שעה וכיו"ב.....